קלפרוטקטין בצואה נחשב לבדיקה מתוקפת לשלילית מחלת מעי דלקתית (IBD) בילדים עם תסמיני מעי כרוניים הנבדקים אצל מומחים. לעומת זאת, לקטופרין בצואה הוא בעל סגוליות גבוהה יותר. זמינותן כיום של שתי הבדיקות (point of care tests- POCT) הופכת אותן לאטרקטיביות יותר ברפואה הראשונית.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר היתה להעריך את המאפיינים של קלפרוטקטין ולקטופרין כ-POCT לצורך אבחנת IBD בילדים סימפטומטיים.
לצורך המחקר החוקרים הגדירו שתי עוקבות פרוספקטיביות של ילדים עם תסמיני מעי כרוניים: ילדים המתייצגים ברפואה הראשונית וילדים שהופנו לטיפול מומחה. תוצאות POCT בסיס השוו באמצעות תוצאות בדיקה אנדוסקופית או מעקב של 12 חודשים. הרופאים המטפלים היו סמויים לתוצאות ה-POCT.
בעוקבת הטיפול הראשוני, לאף אחד מ-114 הילדים בקבוצה לא היה IBD ובדיקות הקלפרוטקטין והלקטופרין היו בעלות סגוליות של 0.95 (0.89-0.98) ו-0.98 (0.93-0.99) בהתאמה. בעוקבת החולים המופנים, ל-17 מתוך 90 ילדים היתה מחלת מעי דלקתית- הרגישות של שתי הבדיקות היתה 0.94 (0.72-0.99) והסגוליות היתה 0.93 (0.84-0.97) ו-0.99 (0.92-1.00) בהתאמה. נמצא כי בדיקת קלפרוטקטין יכולה להפחית את שיעור ההפניות למומחים ב-76% ובדיקת לקטופרין יכולה להפחית את שיעור ההפניות ב-81% אך לפספס ילד אחד (6%) עם IBD.
מסקנת החוקרים היא כי שימוש בבדיקת POCT ללקטרופרין או קלפרוטקטין בקהילה הוא בעל פוטנציאל להפחית את הצורך בהפניות לרופאים מומחים עם סיכון נמוך לפספס ילדים עם IBD.
מקור:
Holtman G.A. et al. (2017) Family Practice. 34(4), 400.