חדשות 29.11.2017

ממה אנחנו מתים? סיבות המוות בישראל על פי נתוני הלמ"ס

סיבת המוות השכיחה ביותר בישראל בשנת 2015 היא סרטן ואחריה מחלות לב. כך על פי נתוני הלמ"ס המתפרסמים היום, כולל התפלגות בין נשים-גברים, אוכלוסיה ערבית-יהודית, מגמות רב שנתיות והשוואה בינלאומית

מוות, תמותה. אילוסטרציה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (רביעי, 29.11) את שיעורי התמותה והסיבות לה בשנת 2015 בישראל.

בשנת 2015 נפטרו בישראל 44,266 תושבים, שהם חצי אחוז מאוכלוסיית ישראל לאותה שנה. 50.4% מהנפטרים היו זכרים ו-49.5% נקבות. 81% מהנפטרים היו מעל גיל 65, מתוכם 66% היו מעל גיל 75 ו-38% היו מעל גיל 85. 1.3% 1.3% מהנפטרים (561) היו תינוקות עד גיל שנה ו-6% מנפטרים היו מתחת לגיל 45.
עשר סיבות המוות השכיחות ביותר לשנת 2015 גרמו ל-72% מכלל הפטירות באותה שנה. כרבע (25.1% ) מכלל הנפטרים נפטרו מסרטן ו-23.5% מכלל מחלות הלב וכלי הדם. ממחלות לב (ללא מחלות לב ראומטיות) נפטרו 14.4% מהנפטרים. ממחלות זיהומיות ומסוכרת נפטרו 5.7% מהנפטרים (כל אחת)  וממחלות כלי דם במוח (שבץ מוחי) 5.5% מהנפטרים.

גברים ונשים
שאתות ממאירות ומחלות לב היו שתי סיבות המוות השכיחות בשני המינים. שאתות ממאירות גרמו ל-25.6% מהפטירות בקרב הגברים, לעומת 24.6% בקרב הנשים. מחלות לב גרמו ל-14.8% מהפטירות בקרב גברים ול-14.0% מהפטירות בקרב נשים. סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הגברים היו: סרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה (23.9% מכל הפטירות מסרטן), סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת (11.1%) וסרטן הלבלב (9.0%).
סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הנשים היו: סרטן השד (20.9% מכלל הפטירות מסרטן), סרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה (12.5%) וסרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת (10.5%).

בקרב הגברים, סיבות המוות השלישית והרביעית בשכיחותן היו סוכרת ומחלות זיהומיות (5.5% מהפטירות בכל אחת) . בקרב הנשים, סיבת
המוות השלישית בשכיחותה היתה מחלות כלי דם במוח (6.2% מהפטירות)  ואחריה מחלות זיהומיות (6.0%) וסוכרת (5.9%). סיבות מוות חיצוניות 1 היו במקום החמישי בקרב הגברים ובמקום התשיעי בקרב הנשים.
שיעור התמותה המתוקנן לגיל  ב-2015 מסך כל הסיבות היה גבוה פי 1.5 בקרב גברים לעומת נשים. השיעורים המתוקננים גבוהים אצל גברים לעומת נשים מכל סיבות המוות העיקריות ובמיוחד במחלות לב ובמחלות כרוניות של דרכי הנשימה התחתונות (פי 1.8) ובמחלות כליה (פי 1.6). בתמותה מסיבות חיצוניות הפערים גדולים במיוחד - בתאונות דרכים פי 3.2 , בהתאבדות פי 4.1 וברצח פי 3.7.

קבוצות גיל
התפלגות סיבות המוות משתנה בהתאם לגיל. בקרב תינוקות עד גיל שנה סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות סב לידתיות (44.7% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (34.8%). בקרב פעוטות בני 4-1 שנים, סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות חיצוניות (25.4% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (20.3%). בגילאי הילדות (17-5 שנים), סיבות המוות השכיחות ביותר נגרמות מסיבות חיצוניות (24.7%) ומסרטן (18.4%). בקרב צעירים בני 24-18 מרבית הפטירות נגרמות מסיבות חיצוניות (55.3%) בקבוצת הגיל 44-25 סיבות המוות השכיחות
ביותר הן סרטן וסיבות חיצוניות (29.2% ו-25.9%, בהתאמה). בקבוצות הגיל 64-45 ו-84-65 , סיבת המוות השכיחה ביותר היא סרטן (42.1% ו-30.7%, בהתאמה). בקבוצת הגיל +85 סיבת המוות השכיחה ביותר היא מחלות לב (19.0%).

יהודים וערבים
התפלגות סיבות המוות שונה בין האוכלוסיה היהודית והאוכלוסיה הערבית בישראל. בעוד ששאתות ממאירות גורמות ל-25.3% מהפטירות בקרב יהודים, בקרב הערבים הן גורמות ל-21.1% ממקרי המוות. סוכרת, סיבת המוות השלישית בשכיחותה בקרב ערבים, מהווה 7.5% ממקרי המוות בקבוצת אוכלוסיה זו, לעומת 5.5% בקרב יהודים. חלק מההבדלים בהתפלגות סיבות המוות בין יהודים לבין ערבים נובעים מהבדלים בהתפלגות
הגילים בין שתי האוכלוסיות - האוכלוסיה הערבית צעירה יותר.

שיעור התמותה המתוקנן לגיל בקרב הערבים גבוה פי 1.4 מזה של היהודים. בהשוואת שיעורי התמותה המתוקננים בין יהודים וערבים בסיבות המוות המובילות, עולה כי שיעורי התמותה מסרטן כמעט שווים בשתי האוכלוסיות. שיעורי התמותה המתוקננים מסוכרת וממחלות כרוניות של דרכי נשימה תחתונות גבוהים בקרב הערבים פי 2.2 לעומת היהודים. שיעור התמותה ממחלות כליה, ממחלות לב, ממחלות כלי דם במוח ומכל הסיבות (1.9, 1.8, 1.7 ו-1.4 בהתאמה).

מכלל הסיבות החיצוניות, ההבדלים הגדולים ביותר בין יהודים וערבים הם בתאונות דרכים, התאבדויות ורצח. שיעור התמותה המתוקנן מתאונות דרכים גבוה בקרב הערבים פי 2.1 לעומת היהודים וברצח פי 6.8 לעומת יהודים. לעומת זאת, בהתאבדויות השיעור המתוקנן גבוה בקרב היהודים פי 3.7 לעומת הערבים.

מגמות רב שנתיות 
התפלגות סיבות המוות ב-2015 דומה להתפלגות ב-2014, בהבדלים קטנים אשר ברובם מהווים המשך למגמות הרב שנתיות בסיבות המוות בישראל.
מתחילת שנות השמונים של המאה העשרים חלה ירידה גדולה בשיעורי התמותה ממחלות לב, בדומה לירידה הנצפית בעולם המערבי. בשיעורי הפטירה מסרטן נמצאה תנודתיות לאורך השנים, אך המגמה הכללית היא של
ירידה מתונה מאוד. כתוצאה מכך, בסוף שנות התשעים חל היפוך בסיבות המוות המובילות שאתות ממאירות הפכו להיות סיבת המוות העיקרית ולאחר מכן מחלות לב.
שיעורי התמותה ממחלות זיהומיות עלו בעיקר בעשור האחרון, ומחלות אלו הפכו לגורם התמותה השלישי בשכיחותו בשנת 2015, מעט לפני סוכרת. סיבת המוות העיקרית מקבוצת המחלות הזיהומיות היא אלח דם (ספטיסמיה) ובעשור האחרון היא מהווה 80% מכלל המחלות הזיהומיות הגורמות למוות. שיעורי הפטירה מסוכרת עלו במהלך השנים והיא הפכה לגורם הפטירה הרביעי בשכיחותו, מעט לפני מחלות כלי דם במוח. כמו במחלות לב, גם בשיעורי התמותה ממחלות כלי דם במוח חלה ירידה גדולה בעשורים האחרונים, ירידה שהחלה בתחילת שנות השבעים.

השוואה בינלאומית
בהשוואה בינלאומית עם מדינות ה-OECD של שיעורי תמותה מתוקננים לגיל מסיבות המוות המובילות בישראל (2014), שיעורי התמותה מסרטן, ממחלת לב איסכמית וממחלות כלי דם במוח בישראל נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה ממחלות זיהומיות, מסוכרת וממחלות כליה גבוהים מאוד יחסית למדינות ה-OECD.
במחלות זיהומיות שיעורי התמותה הם הגבוהים ביותר מבין מדינות ה-OECD, ומסוכרת רק בטורקיה ובמקסיקו השיעור גבוה יותר.
שיעורי התמותה מסיבות חיצוניות נמוכים מאוד יחסית למדינות ה-OECD. מבין הסיבות החיצוניות, גם שיעור התמותה מהתאבדות נמוכים מאוד בישראל יחסית למדינות ה-OECD.
בקרב גברים, שיעור התמותה מסרטן נמוך מאוד יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה, שהוא השכיח ביותר בקרב הגברים הישראלים, נמוך יחסית לשיעור בקרב
הגברים במרבית מדינות ה-OECD.
בקרב נשים, שיעור התמותה המתוקנן לגיל מסרטן קרוב למרכז הדירוג של מדינות ה-OECD. התמותה מסרטן השד הוא מהגבוהים בקרב מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה, ושיעור התמותה מסרטן המעי הגס, קרובים למרכז הדירוג לעומת הגברים שמדורגים נמוך יותר.

נושאים קשורים:  סיבות מוות בישראל,  הלמ"ס,  השוואה בינלאומית,  מדינות ה-OECD,  מחקרים
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
אנונימי/ת
30.12.2017, 21:46

תודה על הנתונים. מרשימים ומזעזעים במקביל. מעורר את הצורך לעשות רוויזיה בכל מערכת הבריאות, במאמצים שמושקעים בקידום בריאות, בטיפול בחומרים עודפים , קרי, תרופות (ואולי גם חיסונים ) שיוצרים עומס פרמקולוגי ואתגור של מערכת החיסון שלנו. בכל תחום ובכל פרמטר בבריאות : בתחלואה הפיזית , הנפשית, האוטואימונית, האלרגית והעלומה ישנה מגמה עולה באופן אקספוננציאלי בהתאמה לעליה בטכנולוגיות הרפואיות ובהצפת השוק בתכשירים פרמקולוגים, גם כאשר אין לכך צידוק...חומר למחשבה!

01.01.2018, 09:30

תודה על הנתונים..