הקשר בין תרביות אורופרינג'יאליות (oropharyngeal swabs-OPSs) עבור זיהוי פסאודומונס ומחלת ריאות בילדים עם לייפת כיסתית (cystic fibrosis- CF) לא הוערך דיו.
עוד בעניין דומה
במחקר זה נלקחו דגימות OPS ושטיפה ברונכיאואלוואולרית (bronchoalveolar lavage-BAL) באופן שנתי מילדים עם CF בין השנים 2005-2017. מאפייני OPS חושבו באמצעות שימוש ב-BAL כ"בדיקת הבחירה". התוצאות קושרו לדלקת ריאתית (אלסטאז נויטרופילים ב-BAL ואינטרלאוקין 8), מחלת ריאות מבנית (טומוגרפיית חזה ממוחשבת מסוג Perth–Rotterdam Annotated Grid Morphometric Analysis for CF), התקפים ריאתיים וזיהוי עתידי של פסאודומונס ב-BAL.
במחקר השתתפו 181 ילדים ונאספו 690 צמדים של תרביות OPS ו-BAL. ההימצאות של פסאודומונס ב-BAL הייתה 7.4%. רגישות OPS הייתה 23.0% והסגוליות הייתה 91.4% כך שה-post-test probability עבור BAL חיובי לאחר OPS שלילי פחתה ל-6.3%.
גילוי פסאודומונס ב-OPS לא נמצא כקשור עם דלקת ריאתית או התקפים נשימתיים. עם זאת, נצפה קשר חלש עם ציון Perth–Rotterdam Annotated Grid Morphometric Analysis for CFי(p=0.043). פסאודומנס ב-BAL היה קשור עם אלסטאז נויטרופילים חיובי (יחס סיכויים 4.17; רווח בר-סמך 95% 2.04-8.53; p<0.001), אינטרלאוקין 8 מוגבר (p<0.001), ציוני Perth–Rotterdam Annotated Grid Morphometric Analysis for CF מוגברים (p<0.001), התקדמות ציון זה (p<0.05) וסיכון מוגבר להתקפים נשימתיים (יחס שיעורי היארעות 2.11; רווח בר-סמך 95% 1.15-3.87; p=0.017).
מסקנת החוקרים היא כי בילדים עם CF, ההסתברות לזיהוי פסאודומנס בדרכי האוויר התחתונות משתנה באופן מינימלי עם OPS שאינו קשור עם מדדי חומרת מחלה וסיכון להתקפים.
מקור:
Breuer, O. et al. (2018) European Respiratory Journal. 51, 1800238